בסביבתנו

על צפת –  מידע מאתר מורי דרך

100

קדושת צפת בין יהדות לנצרות ומקורותיה בהיסטוריה
מקורותיה של צפת מצויים בספרד, בה התקיימה באותה התקופה הקהילה היהודית הגדולה והמשפיעה ביותר בעולם היהודי. במרס 1492 פרסמו מלכי ספרד, צו בו נדרשו היהודים לקבל על עצמם את הנצרות ולא יגורשו מהממלכה. חלק התנצר, חלק בחר לחיות כאנוסים, להתנהג כנוצרים כלפי חוץ אך בחדרי חדרים להמשיך לקיים את מצוות היהדות. רבים נתפסו ע"י האינקוויזיציה והועלו על המוקד. אך רוב היהודים שחיו בספרד (כ-200 אלף) נטשו את ביתם ואת רכושם מאחור ועזבו את ספרד. כ10,000 יהודים באו לארץישראל ורובם התיישבו בצפת.

מקומות היסטוריים בצפת

גבעת המצודה
הגן העירוני של צפת הוקם בגובה של כ-850 מ' מעל פני הים, על פסגת הר צפת ועל גבי שרידים להיסטוריה ארוכת שנים. ממרום הגבעה, לצד מדשאות מגוננות ועצים מצלים נפתחת תצפית בלתי שגרתית על העיר צפת עצמה, רכסי הגליל העליון, הגליל התחתון והכנרת. הכיפה העגולה של הר תבור, רכס הרי נצרת, מצוק הארבל, ושלוחת כוכב הירדן נראים היטב מדרום

ההתמקמות בנקודה האסטרטגית הזו החלה בתקופת המרד הגדול ברומאים, לפני כאלפיים שנה, עם בניית מבצר שהקים יוסף בן מתיתיהו. כנראה שעד המאה השלישית תפקד ההר כתחנה, אחרי הר תבור ולפני גוש חלב, בהשאת משואות שבישרו על ראש חודש עברי. על שרידי המבצר של יוספוספלביוס, קמה, שנים רבות מאוחר יותר, מצודה צלבנית על ידי המסדר הטמפלרי.
בסוף המאה ה-12, עם הגעתו של צלאח א-דין עברה המצודה מיד ליד עד שלבסוף באמצע המאה ה-13 מחדשים הצלבנים את הביצורים והבנייה ומקימים מצודה מפוארת שהיתה מוקפת בשלוש חומות. עם הגעתו של בייברסהממלוכי, כמה שנים אחר כך, הופכות המצודה והעיר להיות בירת הממלכה הממלוכית בצפון הארץ. בתקופה זו שמרה המצודה על הדרה, דיווחים מהתקופה וממצאים בשטח, שמתגלים בהסתובבות ברחבי הגבעה, מעידים על מפעל מים מונומנטלי שפעל בראש המצודה.

במלחמת העצמאות נתפס המקום בידי ערביי צפת וכיבושו בידי חיילי חטיבת יפתח של הפלמ"ח הכריע למעשה את הקרב על העיר. כיום אפשר לראות בתוך הגן הציבורי אנדרטה לזכר.

הרובע היהודי הישן
מקומו של הרובע היהודי של צפת העות'מנית. שוכן במורדות המערביים של הר צפת ובו ריכוז של בתי-כנסת עתיקים. בתי הכנסת פתוחים בשעות לא קבועות אך בד"כ עד 13:00. נהוג להשאיר תרומות סמליות.
בית-הכנסת אבוהב (רחוב אבוהב)
בית-הכנסת הספרדי הוקם בידי תלמידיו של ר' יצחק אבוהב. אבוהב עצמו מעולם לא היה בצפת. הוא נפטר ב-1488, בספרד לפני הגירוש, חיבר ספר חשוב בשם "מנורת המאור" שהוא ספר יסוד בתנועת המוסר. היה גם סופר סת"ם וספר תורה אחד כתב לשימושו האישי. מסופר שלפני כל פעם שכתב את שמו של הקב"ה בספר זה ירד למקווה וטבל 26 פעם (גימטריה של שם האל). כאשר גורשו תלמידיו מספרד לקחו עמם את הספר והביאו אותו לצפת ועל פי המסורת הוא נמצא (ספר בן 500 שנה) בארון הקודש הימני מתוך שלושה. נפגע ברעידות האדמה שפקדו את צפת ושוקם לאחר קום המדינה
בית-הכנסתהאלשייך הקדוש (רחוב אבוהב)
בית-הכנסת בנוי בסגנון סמרקנד, והוא בית-הכנסתהעתיק היחיד ששרד את רעידות האדמה של 1759 ו-1837. המקום שופץ וכנראה מאוד אסתטי.
בית-הכנסת האר"יהאשכנזי (רחוב נג'ארה)
רבי יצחק לוריא חי בין השנים 1534-1572. נולד בירושלים לאב אשכנזי ואם ספרדיה בגלל שחציו האשכנזי היה חריג בקהילה הספרדית הירושלמית. הוא התייתם בגיל צעיר ונלקח למצרים שם למד להיות סוחר אצל דודו, התחתן ונולדו לו ילדים. שם פגש את ספר הזוהר ונכנס לעינייני הקבלה. התבודד על אי בנילוס ומסופר שכשהיה בן 34 התגלה אליו אליהו הנביא ואמר לו: עד עכשיו למדת עכשיו לך ללמד בצפת. כך, ב-1569 הגיע לצפת ולאחר שנתיים וחצי נפטר. פועלו ומעמדו העניקו לו בחייו את התואר האר"י הקדוש.

בתוך בית הכנסת, בכתר של ארון הקודש שנבנה בעבודת יד מעץ זית, נראה אריה עם פנים של בן אדם. כנראה שהאומן לא היה יהודי ויצר איקונין (רק פרצוף) כפי שעושים בכנסייה. קהילת בת הכנסת נחרדה מהדמות ודאגה להוסיף גוף של אריה כדי שיראה עיטור של חיה. בבתי הכנסת של האר"י אין מזוזה מפני שמזוזה צריך רק במקום שאוכלים בו או ישנים בו, והאר"י הקפיד שלא יאכלו או ישנו בבית הכנסת. כסא אליהו הנביא, גם הוא עבודת יד והוא קיים כבר 250 שנה. מי שישב עליו מובטח בן זכר תוך שנה.

בית עץ ההדס – סימטת הארי 4 – גזע עץ הדס גדוע שעובר דרך בית פרטי. התושבים מאמינים שמדובר ב"עץ עבות" (הדס בשפת התורה) שמקובלי צפת במאה ה-16 נהגו לקטוף את ההדסים לחג סוכות. מתחת לבית התגלה מקווה שכנראה שימש את אותם המקובלים להטהר לפני קיום המצווה. בדיקת גילו של העץ גילתה שהוא בן יותר מ-400 שנה

סמטת המשיח – מקשרת בין סמטת הארי ורחוב הארי. מסופר שבמאה ה-19 ישבה מדי יום בפינת הסמטה סבתא יוכבד עם כוס תה וכוס קפה ומחכה למשיח. כששאלו אותה למה היא יושבת עם שתי כוסות ענתה שהיא לא יודעת מה המשיח אוהב לשתות. על פי עולם הקבלה של המאה ה-16 כשהמשיח יבוא הוא יצא מקבר הרשב"י, יבוא לצפת, מצפת לבקעת ארבל ומשם להר הזיתים לעשות את מסלול בירושלים.

כיכר קוסוב- ע"ש קהילת עיירה בגליציה שבעקבות רעידת האדמה של 1837 הגיעו חלק מחבריה כדי לעזור לשפץ ולשקם את העיר. חברי הקהילה שלא עלו נספו בשואה ולזכרם הוקם בכיכר קיר הנצחה. מרכז "לבנות ולהבנות" הפועל כיום עם צעירים מחו"ל היא מן המשך מודרני של הרעיון של שיפוץ ושימור העיר.

בית-הכנסת האר"י הספרדי (ליד רחוב מעלות המקובלים(
לפי המסורת היה בית-הכנסת עוד בימי האר"י (נקרא אזבית-הכנסת אליהו הנביא) ובו נהג האר"י להתפלל. בית-הכנסת בנוי כמבצר בקצה הרובעהיהודי ומראים בו כוך שבו היה אליהו הנביא מתבודד ואליו נהג האר"י להיכנס כדי ללמודקבלה ולזכות ל"גילוי אליהו".

בית כנסת ר' אברום דב מאבריץ הספרדי – הרבי הגיע ב-1833 מצ'רנוביל והיה דמות מאוד מרכזית בעיר. לאחר ששופץ בית הכנסת, רצתה הקהילה להרחיבו (בשנת 2001) ולשם כך היה צריך לשבור קיר ולהוסיף חדר שהיה בבעלות פרטית ובעל הבית לא הסכים לוותר על חדרו ואף בית המשפט פסק לטובתו. בליל הפסיקה התגלתה אל האיש דמותו של אברום דוב מאריץ ושאל למה לקחת את החדר מבית הכנסת שלי. למחרת קם האיש והודיע לבית המשפט שהוא מוותר על החדר.

בית עבו – עבו- עשויים באמת וישר. משפחה שהגיעה מאלג'יר, דרך צרפת, לא"י. שמואל עבו התמנה ב-1847 על ידי העותמאנים לקונסול צרפת בגליל. הקונסולים מונו כדי לדאוג לנתינים הלא עותמאנייםבאיזורמסויים באימפריה. ".

בית-הכנסת ר' יוסי בנאה (רחוב מעלות המקובלים)
נקרא על שם ר' יוסי בנאה, חכם מהתקופה שבין דור התנאים ודורהאמוראים. ליד בית-הכנסת מראים את קברו של ר' יוסי בנאה, ובבית-הכנסת עצמו שמור ספרהתורה של משפחת עבו המובא בכל שנה בתהלוכה בל"ג בעומר למירון.

המאוזוליאום הממלוכי
בסמוך לח'אן מדרום נמצא המאוזוליאום הממלוכי ובו קברו של מושל צפתהאמיר א-דין מוסא אבן חג' ארוקטאי (מת ב-1372). ליד מיבנה הקבר ניצב המסגד האדום (ג'אמיע אל-אחמר), שהוקם בימי הסולטאן הממלוכי מוחמד אבן קלאון והיה המסגד המרכזישל צפת.

מערת שם ועבר
בגן ברחוב הפלמ"ח נמצאת מערת קבורה מימי בית שניהקרויה מערת שם ועבר. לפי המסורת היהודית כאן היה בית המדרש של שם ועבר (בנו ונכדושל נח) וכאן למד יעקב אבינו את סתרי התורה.

בית הקברות היהודי
החלק החשוף מתחת לבית הכנסת הארי הספרדי ומעל הקברים הוא זכר לרעידת האדמה הגדולה של המאה ה-19, אז ההרס היה כה גדול שהושארו הגוויות בשטח על המדרון והאיזור הוכרז כבית קברות. בבית העלמין קבורים הרבנים הידועים, רבי יצחק לוריא – האר"י, ר' שלמה אלקבץ, ר' משה קורדובירו (קברים הצבועים בכחול), ר' יוסף קארו (כיפה כחולה קטנה), ר' משה מטראני – המבי"ט, ר' משה אלשיך ואחרים. ליד קברו שלך האר"י נמצא מעיין שבו נהג לטבול. קברים מקובלים אחרים לעלייה לרגל הם קבריהם של רבי ליבל בעל הייסורים, חכמים תלמודיים כמו ר' פינחס בן יאיר (הקבר עם הכיכר סביבו לשם הקפה, זאת מפני שהרבי ביקש שלא יעמדו על יד קברו). רבי יוסף אוחיון, מרבני מרוקו, שעצמותיו הועלו במזוודה גם כן קבור כאן. וקבריהן של דמויות היסטוריות כמו חנה ושבעת בניה או קברו של הנביא הושע בן בארי.

להזמנת חופשה חלומית  לחצו כאן או התקשרו   077-5106010